ההודעה על הפיכת הורה לסיעודי מגיעה לרוב בלי התראה מוקדמת, כך שפתאום אתם עלולים להידרש להתמודד עם מציאות חדשה של מערכת בירוקרטית מורכבת, החלטות קשות והיפוך תפקידים מאתגר. איך מתמודדים עם הורים סיעודיים? מאיפה מתחילים? מה חשוב לדעת? הינה המידע שיעזור לכם להתמודד עם התקופה המורכבת הזו.
מה זה אומר כשהורה הופך לסיעודי?
כששומעים שהורה הפך לסיעודי, לא תמיד ברור מה זה אומר בדיוק, אבל מדובר במצב שבו אדם מבוגר זקוק לעזרה משמעותית בפעולות יומיומיות בסיסיות, ולפעמים, גם להשגחה מתמדת.
מצב סיעודי והמאפיינים שלו
מבחינה רשמית, אדם מוגדר כסיעודי כשהוא זקוק לעזרה ניכרת בביצוע פעולות בסיסיות יומיומיות כמו הלבשה, רחצה, אכילה, ניידות בבית, מעברים (לקום ולשבת) ושליטה בסוגרים. כשהורה מתקשה בביצוע שלוש מתוך שש הפעולות האלה, הוא נחשב לסיעודי במידה מסוימת. המצב הסיעודי יכול להתבטא גם בצורך בהשגחה מתמדת עקב בעיות קוגניטיביות, כמו במקרים של דמנציה או אלצהיימר, כשההורה עלול לסכן את עצמו או את סביבתו בלי השגחה צמודה.
השלבים שמובילים למצב סיעודי
לפעמים, המעבר למצב סיעודי מתרחש באופן פתאומי בעקבות אירוע מוחי, שבר מורכב או החמרה פתאומית במצב בריאותי. במקרים אחרים, זהו תהליך הדרגתי של ירידה בתפקוד, שלפעמים קשה להבחין בו עד שמגיעים לנקודת משבר. אותות מקדימים עשויים להיות שכחה גוברת, קשיי ניידות מתגברים, נפילות חוזרות, הזנחה עצמית או קושי בביצוע פעולות שבעבר היו פשוטות. חשוב לשים לב לסימנים האלה, כי זיהוי מוקדם מאפשר היערכות טובה יותר למצב המשתנה.
הצעדים הראשונים כשההורה הפך לסיעודי
הימים הראשונים אחרי שהורה הופך לסיעודי הם קריטיים, כי לא רק שאתם מתמודדים רגשית עם השינוי, אלא שיש גם צורך לפעול מהר כדי להבטיח טיפול ותמיכה מתאימים.
פנייה לעובדים סוציאליים בבית החולים
אם ההורה מאושפז, העובדים הסוציאליים בבית החולים הם נקודת הפתיחה החשובה ביותר בשרשרת הבירוקרטיה, והם יכולים לסייע בהכוונה לגורמים הרלוונטיים. במקרים רבים, העו"ס פונה בשמכם למשרד הבריאות לקבלת קוד אשפוז שיכול להפחית את עלויות האשפוז במוסד סיעודי, ולא פחות חשוב, הם יכולים לעזור בהסברת האפשרויות שעומדות בפניכם, מהבדלים בין סוגי המוסדות השונים ועד לאפשרויות טיפול בבית. העובדים הסוציאליים יכולים גם לסייע ביצירת קשר עם חברות סיעוד המספקות שירותי "טרום סיעוד" שזהו טיפול מיידי בלי תשלום עד להחלטה הסופית בבקשה לגמלת סיעוד.
תיעוד רפואי והכנת מסמכים נדרשים
בקשו מהצוות הרפואי סיכום מפורט של האשפוז שבו יש את האבחנות, הטיפולים וההמלצות להמשך, כי המסמכים האלה חיוניים לתביעה לגמלת סיעוד. חשוב לקבל חוות דעת מרופא מומחה, כמו רופא גריאטרי, נוירולוג או מומחה רלוונטי אחר, שתגדיל משמעותית את סיכויי קבלת הגמלה, כי סיכום אשפוז או חוות דעת של רופא משפחה עלולים שלא להספיק. אספו גם תיעוד של טיפולים קודמים, בדיקות, תרופות ואירועים רפואיים משמעותיים.
הגשת תביעה לגמלת סיעוד
אפשר וכדאי להגיש תביעה לגמלת סיעוד עוד בזמן האשפוז בלי להמתין לשחרור, כי תביעה מוקדמת מקצרת את זמן ההמתנה לקבלת הסיוע. הגמלה ניתנת לאלה שהגיעו לגיל פרישה, מתגוררים בבית או בדיור מוגן (לא במוסד סיעודי), זקוקים לעזרה בפעולות יומיומיות או להשגחה ועומדים במבחן הכנסות. הביטוח הלאומי שולח מעריכים מקצועיים לבצע "מבחן תלות" בבית המבוטח, ובשביל הביקור הזה חשוב שיהיה נוכח בן משפחה שמכיר היטב את מצבו של ההורה. יש לוודא שהביקור נערך בבית ההורה עצמו כדי שלא תישלל זכאותו בטענה שלא גר לבד.
זכויות וקצבאות שזמינות להורים סיעודיים
המערכת מציעה מספר אפשרויות תמיכה כלכלית בהורים סיעודיים, אבל לא תמיד קל להבין את כולן או לדעת למה בדיוק אתם זכאים. הינה הזכויות והקצבאות בשבילם.
גמלת סיעוד: תנאי זכאות וגובה התשלומים
גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי מחולקת לשש רמות זכאות בהתאם למידת התלות של האדם הסיעודי בעזרת הזולת. הגמלה ניתנת בדרך כלל כשירותים (שעות טיפול של מטפלים), אבל אפשר לקבל חלק ממנה או את כולה בכסף בתנאים מסוימים. למשל, ברמה 6 (הגבוהה ביותר) זכאי המבוטח ל-26 שעות טיפול שבועיות, ואם מועסק מטפל ישראלי, אפילו ל-30 שעות. אם יש לכם מטפל צמוד (12 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע), תוכלו לקבל את מלוא הגמלה בכסף עד 6,266 שקלים בחודש ברמה 6. שימו לב שגובה ההכנסות של ההורה משפיע על הזכאות. כיום, הכנסה חודשית מעל 13,316 שקלים ליחיד מזכה בגמלה מופחתת (50% מהסכום המלא) והכנסה מעל 19,974 שקלים שוללת את הזכאות לגמלה.
קצבת שירותים מיוחדים
גמלת סיעוד מיועדת לאנשים בגיל פרישה, אבל קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) רלוונטית לבני 18 עד גיל פרישה, והיא משולמת בנוסף לקצבת נכות כללית לאלה שזקוקים לעזרה רבה בפעולות יומיום. הקצבה משולמת ב-4 רמות, החל מ-1,880 שקלים (50%) ועד 8,828 שקלים (235%). אלה שהיו זכאים לקצבת שר"מ לפני גיל פרישה יכולים להמשיך לקבל אותה גם אחרי גיל פרישה, כל עוד הם עומדים בתנאי הזכאות. חשוב לדעת שלא ניתן לקבל קצבת שר"מ במקביל לגמלת סיעוד, אלא יש לבחור באחת מהן.
סיוע לניצולי שואה ואוכלוסיות מיוחדות
ניצולי שואה שמקבלים קצבה ממשרד האוצר או פיצוי מוועידת התביעות, וגם זכאים לגמלת סיעוד או לקצבת שר"מ, זכאים לתוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות (כ-2,169 שקלים), והתוספת הזו ניתנת רק לאלה שגרים בביתם, ולא במוסד סיעודי או בדיור מוגן. בנוסף לכך, ניצולי שואה ונכי המלחמה בנאצים זכאים לפטור מלא מתשלום עבור תרופות בסל הבריאות והטבות נוספות בתחום הרפואי. גם נפגעי פעולות איבה שהוכרה להם נכות וזקוקים לסיוע בפעולות יומיומיות, זכאים לתוספת למימון צרכים מיוחדים.
ביטוח סיעודי פרטי: איתור ומימוש זכויות
רבים מהמבוגרים רכשו בעבר ביטוח סיעודי פרטי, דרך קופת החולים, מקום העבודה או באופן עצמאי, ולכן בדקו אם להורה יש ביטוח כזה, כי הוא עשוי לספק תמיכה כלכלית משמעותית. מקומות שכדאי לבדוק הם קופת החולים (רבים ביטחו עצמם דרך הקופות), מקום העבודה האחרון (מחלקת משאבי אנוש או ועד העובדים), וכמובן, בין המסמכים האישיים של ההורה. שימו לב שרוב הפוליסות משלמות קצבה לתקופה מוגבלת, לרוב של שלוש שנים, כך שחשוב להתארגן כלכלית לטווח ארוך.
אפשרויות הטיפול בהורה סיעודי
הבחירה בין אפשרויות הטיפול השונות היא אחת ההחלטות המשמעותיות והקשות ביותר, אבל יש כמה אפשרויות שיעזרו לכם בטיפול בהם.
טיפול ביתי: יתרונות ואתגרים
רוב האנשים מעדיפים להישאר בסביבה המוכרת והבטוחה של ביתם, כך שהטיפול הביתי מאפשר להורה להישאר בסביבתו הטבעית עם חפציו האישיים וזיכרונותיו ולשמור על תחושת עצמאות מסוימת. האתגרים, עם זאת, הם משמעותיים. יש צורך בהתאמת הבית (התקנת מאחזים, הסרת מכשולים, אולי הנגשת חדר האמבטיה), במטפלים זמינים, ולפעמים, בנוכחות בני משפחה שגרים בקרבת מקום. לטיפול ביתי יש גם השלכות כלכליות, כי צריך להעסיק מטפלים (ישראלים או זרים), להתאים הבית, ולפעמים, סובלים מאובדן הכנסה, אם בן משפחה נאלץ לצמצם את העבודה שלו כדי לטפל בהורה.
בתי אבות סיעודיים: מתי לשקול ואיך לבחור?
בית אבות סיעודי מתאים לקשישים שלא מסוגלים לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות בכוחות עצמם ונזקקים לטיפול מקצועי 24/7. כשבוחנים את האפשרות הזו, חשוב לבקר במספר מוסדות ולהתרשם מאיכות הטיפול והסביבה. בביקור במוסד, שימו לב לניקיון המטופלים והסביבה, לאווירה הכללית, לאיכות האוכל ואופן הגשתו ולהתנהגות הצוות כלפי הדיירים. בדקו גם את האמצעים שזמינים להקלה על הקשישים, כמו מאחזים בשירותים ובמקלחות. רצוי לבקר במקום בלי הודעה מראש ובשעות שונות ולשוחח עם בני משפחות של דיירים אחרים. בדקו גם שהמקום מוגן באמצעות מצלמות אבטחה ושומר בכניסה.
דיור מוגן ומסגרות טיפול נוספות
דיור מוגן מתאים לקשישים עצמאיים יחסית שעדיין יכולים לנהל חיים עצמאיים אבל שנהנים מסביבה בטוחה ושירותים נגישים. במקרים של הידרדרות במצב, חלק ממתחמי הדיור המוגן מציעים גם מחלקות סיעודיות. מרכזי יום לקשישים הם אפשרות נוספת לקשישים שגרים בבית אבל זקוקים למסגרת חברתית ופעילות במהלך היום. המרכזים האלה מציעים פעילויות חברתיות, ארוחות, שירותי רחצה ולפעמים גם טיפולים פרא רפואיים. בנוסף לכך, יש שיקום יום שהוא אפשרות לאלה שזקוקים לטיפולי שיקום אינטנסיביים אבל יכולים לחזור הביתה בערב.
העסקת מטפלים סיעודיים
העסקת מטפל היא אחת ההחלטות המורכבות שתצטרכו להחליט בשביל הורים סיעודיים, ויש לה השלכות כלכליות ומשפטיות לא מבוטלות.
מטפלים ישראלים: זכויות ותנאי העסקה
מטפל ישראלי לא גר בבית המטופל ולא נוכח 24 שעות, והוא מספק טיפול בקשישים מקצועי ואיכותי. ניתן להעסיק מטפל ישראלי באמצעות חברת סיעוד או באופן פרטי, ואם המטופל זכאי לגמלת סיעוד, הוא יכול לנצל את שעות הגמלה להעסקת מטפל דרך חברת סיעוד. אם הוא מעוניין בשעות נוספות מעבר למה שמכסה הגמלה, הוא יכול להעסיק את המטפל באופן פרטי בשעות הנוספות. יתר על כן, לא מעט חברות סיעוד מציעות שירותי "טרום סיעוד" שזהו טיפול זמני בלי תשלום עד לקבלת ההחלטה בתביעת הסיעוד, רק חשוב לברר אילו חברות מציעות את השירות הזה. בן משפחה (ילדים, בני זוג, אחים וכו') יכולים להיות מטפלים רשמיים ולקבל תשלום, אם הם מועסקים דרך חברת הסיעוד.
עובדים זרים: תהליך קבלת היתר והעסקה
העסקת עובד זר דורשת קבלת היתר מרשות האוכלוסין וההגירה, וההיתר ניתן לאלה שזקוקים להשגחה במשך רוב שעות היממה, גם אם הם לא זכאים לגמלת סיעוד. התהליך כולל הגשת בקשה מקוונת או באמצעות לשכה פרטית, תשלום אגרה והמצאת מסמכים רפואיים שמעידים על הצורך בהשגחה. לאחר קבלת ההיתר, יש להירשם באחת הלשכות הפרטיות המורשות לתיווך עובדים זרים. העובד הזר זכאי לכל הזכויות של עובד ישראלי, כולל שכר מינימום, חופשות, דמי הבראה וכו', והמעסיק נדרש גם לספק לעובד מגורים הולמים. העלות החודשית הכוללת היא לפחות 7,000 שקלים.
שירותי הסיעוד שכלולים בטיפול
שירותי הסיעוד כוללים טיפול אישי (עזרה בהלבשה, רחצה, אכילה, ניידות, החלפת מוצרי ספיגה), עזרה בניהול משק הבית (ניקיון, כביסה, בישול, קניות) וסיוע בנטילת תרופות. חשוב לזכור שהטיפול מיועד לקשיש בלבד, והמטפל לא אמור לספק שירותים לבני משפחה אחרים. כמו כן, הטיפול לא כולל שירותים רפואיים מורכבים, שינוי תנאי המגורים או עזרה בקניית ציוד. קשיש שאושפז בבית חולים כללי (לא סיעודי או שיקומי) זכאי לשירותי סיעוד במשך 30 הימים הראשונים לאשפוז.
שיקום רפואי ומכשירי עזר
שיקום יעיל ונגישות למכשירי עזר מתאימים יכולים לשפר משמעותית את איכות חייו של ההורה הסיעודי, והינה כמה דרכים לעשות זאת.
זכאות לשיקום באשפוז ובקהילה
שיקום רפואי הוא זכות שמעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, והוא נמצא באחריות קופת החולים. שיקום יכול להיעשות במסגרת אשפוז (עד 3 חודשים) או בקהילה בהתאם למצבו של המטופל, כששיקום באשפוז מתאים לאלה שמצבם הרפואי דורש השגחה וטיפול ממושכים, לאלה שסובלים מליקויים מורכבים ולאלה שלא יכולים לקבל שיקום מתאים בקהילה. מטופלים לאחר אירוע מוחי או בעיות נוירולוגיות אחרות, מופנים לשיקום רק אם מצבם התפקודי הורע משמעותית. שיקום בקהילה יכול להתבצע במסגרת רב מקצועית (דומה לאשפוז יום), במכון פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק או בבית המטופל, אם התנאים מאפשרים זאת.
מכשירי שיקום וניידות
קופות החולים ומשרד הבריאות משתתפים במימון מכשירי שיקום וניידות, כמו כיסאות גלגלים, מזרני אוויר למניעת פצעי לחץ, מיטות הידראוליות וחשמליות ומנופים להעברה. התהליך מתחיל בהפניה מרופא המשפחה או רופא מומחה אחר שממלאים טופס רפואי תפקודי, וההפניה מועברת לפיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק שממליץ על המכשיר המתאים. המכשיר מסופק דרך קופת החולים, ויש גם ארגונים רבים שמשאילים ציוד רפואי בלי תשלום (למעט פיקדון) כפתרון זמני עד לקבלת המכשירים דרך המערכת הרשמית.
התאמות בסיסיות בבית
משרד הבינוי והשיכון מסייע לאנשים שמוגבלים בניידות במימון שינויים בדירתם ובדרכי הגישה אליה. הסיוע כולל הרחבת פתחים, התאמות בחדרי רחצה ושירותים, התאמות במטבח, בניית שבילי גישה ורמפות והתקנת מעקות ומעלונים. הסיוע מורכב ממענקים והלוואות וגובהו נקבע לפי מספר הנפשות, מספר החדרים בדירה והכנסות המשפחה. דיירי הדיור הציבורי זכאים למענק מלא בלי תלות בגודל הדירה או בהכנסות.
התמודדות רגשית ונפשית
מעבר לאתגרים הפיזיים והכלכליים, הטיפול בהורה סיעודי מציב אתגרים רגשיים משמעותיים. איך תוכלו להתמודד בצורה טובה עם השינויים האלה? הינה המידע בשבילכם.
התמודדות המשפחה עם השינוי
הפיכתו של הורה לסיעודי היא משבר למשפחה כולה. פתאום, הדמות שהייתה לכם כסמל של חוזק וביטחון הופכת לתלותית, וזהו היפוך תפקידים מורכב שמעורר תחושות מעורבות של אחריות, פחד, אשמה, ולפעמים גם כעס, במיוחד כשמדובר על דמנציה וטיפול מורכב. יותר מכך, לא פעם, המצב יוצר מתחים בין האחים סביב חלוקת האחריות והנטל, הן הפיזי והן הכלכלי. חשוב להבין שהוויכוחים נובעים לרוב מהלחץ והחרדה, ולכן נסו להפוך את המצב לסיטואציה מגבשת שבה כל אחד תורם את חלקו לפי יכולתו.
חשיבות השמירה על כבוד ההורה
גם כשההורה הופך לתלותי, חשוב לשמור על כבודו ועל תחושת השליטה שלו בחייו. שתפו אותו בהחלטות ככל האפשר, התייעצו בו והסבירו לו מה קורה. הקפידו לדבר אליו, ולא עליו, גם בנוכחותם של אנשים אחרים, ואפשרו לו להמשיך ולבצע פעילויות שהוא עדיין מסוגל לעשות בעצמו, גם אם לוקח לו זמן רב יותר. חשוב גם לשמור על שגרה מוכרת ככל האפשר ולכבד את העדפותיו האישיות באכילה, בלבוש ובפעילויות.
תמיכה נפשית לבני המשפחה המטפלים
המטפלים במשפחה נמצאים בסיכון גבוה לעייפות פיזית ונפשית, כשתחושות של בדידות, תסכול וחוסר אונים הן נורמליות לחלוטין במצב הזה. לכן חשוב לחפש תמיכה אצל חברים ובני משפחה, בקבוצות תמיכה או אצל עובדים סוציאליים או פסיכולוגים, כשקופות החולים וארגונים התנדבותיים מרכזים קבוצות תמיכה למטפלים במשפחה. אל תשכחו לטפל בעצמכם, לשמור על תחביבים, פעילות גופנית וחיי חברה, לקחת הפסקות, אפילו קצרות, ולזכור שלא תוכלו לטפל באחר אם לא תטפלו קודם בעצמכם.
לסיכום
זכרו שאתם לא לבד. המערכת מציעה כלים וסיוע, ויש ארגונים רבים שמתמחים בליווי משפחות במצבים דומים. הדרך אמנם מאתגרת, אבל עם הכנה נכונה ותמיכה מתאימה, ניתן להבטיח להורה הסיעודי איכות חיים טובה וכבוד תוך שמירה על הרווחה שלכם כמטפלים. הטיפול בהורה סיעודי הוא מסע ארוך שדורש סבלנות, גמישות ויכולת הסתגלות למצבים משתנים. אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי בכל שלב ולזכור שקבלת עזרה היא חלק מהטיפול האחראי והמקצועי בהורה שלכם.
