הרבה הורים משוויצים שהתינוק שלהם תינוק למופת. אוכל וישן ובין לבין מוציא גרעפס ומעלה חיוך, ואז בגיל 4 חודשים הם חשים כאילו מישהו עשה להם עין הרע, וזאת כי פתאום התינוק מחליט לשנות סדרי עולם (להזכירכם הוא רק בן ארבעה חודשים) – הוא כבר אינו ישן ואוכל כפי שהיה רגיל, אלא הופך שני נדבכים אלו לאתגר לא קטן. מדוע? התשובה הקצרה היא שמדובר בתהליך טבעי בו התינוק מתפתח ומגלה את העולם, ועל כן יש לשמוח ובו זמנית להבין כיצד אנו ההורים מגיבים.
התינוק שלכם גדל!
מבקשים לשמוע מהי התשובה המפורטת? ובכן מי שחווה הדרכת הורים, בוודאי כבר יודע להסביר שהעובדה שהתינוק מתקשה לחזור לישון לאחר עשרים דקות, מתעורר באמצע הלילה ורוצה לשחק, מתקשה להירדם כבעבר וכדומה, קשורה לכך שהתינוק חכם וסקרן – רוצה לחוות יותר מהעולם, לבחון מה קורה כאשר מצליחים להתהפך, מהו הצל שעל הקיר, מי מפיק את הרעש הלא מזוהה וכדומה. אי לכך ממש כפי שיותר קשה להרדים תינוק בבית של חברים שמוצף בגירויים חדשים, כך גם בתקופה זו הכול יותר קשה, פשוט כי התינוק מבקש להגיב, לבחון, להתנסות ואף להשלים בלילה פערים מארוחות היום, ולו כי לפני שעה בזמן הארוחה הוא היה מרותק לרעשי הנביחות שבקעו מהדירה שלמטה.
מרגש אך קשה – מה עושים?
נהדר שהתינוק מתפתח ומגיב לסביבה, אך עדיין אנו ההורים כמהים שהוא יחזור לשגרה. מה עושים? ובכן אם לפני ה"משבר" התינוק יישר קו עם השגרה שייצרתם עבורו, תנסו לחזור אליה. ברור שבשלב זה ההתמדה תהיה הרבה יותר קשה, אך היו ערוכים שבמשך תקופה יהיה קשה, אך לאחר מכן יגיעו תוצאות. מה עושים? הובילו אותו לשינה כבעבר, ורגע לפני שהוא נרדם הניחו במיטה. הניסוי כשל והוא התעורר תוך שנייה צורח? התנחמו בצרת רבים ותנסו שוב ושוב. מה לגבי הארוחות? נסו למזער כמה שיותר גירויים. סגרו את הטלוויזיה, הימנעו מעודף אור ואף הימנעו מקרבה של אורחים וילדים. מה עושים עם הארוחות שהוא דורש במהלך הלילה? אין למהר להוסיף ארוחות לילה, אלא מוטב להיצמד לשגרה. מכאן שאם הוא מתעורר יותר מהרגיל, אל תמהרו להניח שהוא רעב, אלא רק מתקשה לחזור לישון – סייעו לו.
שינויים מבורכים
במהלך החודשים הראשונים התינוק חווה אינספור שינויים – מתפתח קוגניטיבית, מוטורית ותקשורתית. השינוי עושה את שלו וצריך לגרום לנו ההורים להתרגל, כאשר לעיתים עלינו לעמוד על המשמר ולשמר את השגרה ולעיתים עלינו לגלות גמישות, למשל יותר להרים על הידיים, יותר לחבק ובאופן כללי להיות עם הרבה יותר סבלנות.
עד מתי?
אז מה יש לנו? הגדלת הריווח שבין הארוחות, חיבור קוגניטיבי בין סיבה לתוצאה, פיתוח רצונות אישיים, תקשור ברמה יותר גבוהה, הושטה מרובה של ידיים לחפצים ובאופן כללי גילוי עניין בסביבה – מעבר לאוכל, מיטה, אמא ואבא. מכאן שהשאלה הבאה היא כמה זמן הטירוף עומד להימשך? ופה נציין שתלוי, תלוי מי התינוק ומי אתם ההורים. כך למשל אם הטמעתם הרגלים נכונים לפני המשבר ואתם מצליחים להתמיד בהם, נראה שתוך שבועיים שלושה השגרה שהכרתם תחזור (פחות או יותר). כמו כן, גם אם לא השקעתם לפני כן בהטמעת הרגלי שינה נכונים, הרי שזה הזמן להתחיל ואף במיוחד כעת, כאשר גוף התינוק מתחיל להפריש עם החשיכה הורמון שינה – מלטונין.
כל שניתן לעשות
מה עוד ניתן לעשות? להיות סבלניים, לזכור שבכול יום עשוי להתעורר שיפור, לשים לב לסימני העייפות (ולהגיב בהתאם), לא לוותר על שנת יום, לרווח בין הארוחות, להימנע מהאכלה מרובה בלילות ובעת הצורך להיעזר בשירותי הדרכת הורים.
